קצת על הגזע
ממה להתחיל? מה כל כך מיוחד בחתול הערום הזה? הכל. הדבר היחיד שדומה גם אצל חתולים אחרים זה מנוע הגרגור שלם, למרות שנדמה כי בספינקס יש דגם חדש שאינו מפסיק לעבוד אף פעם.
"האופי" הוא מיוחד, עוד לא כלב, אבל כבר לא חתול. הקירחות שלהם יכולה לגרום לכם לחשוב שזו חייה עדינה ושברירית. זה לא בדיוק כך. הם פעילים, אמיצים ואתלטים. ברור שהם יותר רגישים לטמפרטורות נמוכות, רוחות פרצים ורטיבות, אך הם מלאי ביטחון עצמי, לא פחדנים, חזקים וסקרנים.
התאבון שלהם מפציע. כולנו שמענו על חתולים המסרבים לאכול מזון משובח זה או אחר. זה לא הספינקס. עקב חילוף חומרים גבוהה ספינקס אוכל כפליים ואינו בררן כלל. המוטו שלהם - מה שתתנו נאכל, לכן אנו מקפידות לתת רק אוכל איכותי ביותר, אבל אם זה מלפפון, מלון, תפוח או חסה הם גם ישמחו לבלוע. אפילו קליפת תפוז תעבור תהליך של לעיסה מקיפה. סתם מתוך סקרנות. "בסטנדרט" הגזע תמצאו רק עובדות ערומות, אך זה לא יסביר למי שלא יחזיק ספינקס אף פעם בידיים מה זה החתול הזה. בתערוכות הבקשה "אפשר לגעת?" שומעים יותר מאשר אפילו השאלה הטיפוסית הישראלית "כמה זה עולה?". ספינקס מדהים למגע כמו עור זמש יקר, רק חם וחי. אוזניים גדולות, עיניים ממוקמות רחוק אחת מין השנייה, עם מבט חכם ואמיץ ישר לתוך עמקי נשמתכם. הם בחיים לא יפנו את המבט מתוך פחד או חוסר ביטחון עצמי אלא רק עם משהו אחר ימשוך את תשומת ליבם. זנב ארוך, ראש מפוסל, גוף חזק ומוצק, רגליים ארוכות ואתלטיות עם כפות קטנות ועדינות. אבל הכי חשוב זה ההרמוניה.
הרמוניה ואיזון של כל "המרכיבים" - המראה, האופי וההתנהגות. המכלול הוא חשוב, לא כל דבר בנפרד, אלא החתול בשלמותו. וספינקס אף פעם לא ישאיר אתכם אדישים. אנו יכולים לאהוב ולהעריץ אותם, או להפך להיגעל, אך אדישים לא תישארו.